החלטה בתיק מ"ת 18806-02-13

1.          זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, שוד בנסיבות מחמירות, חטיפה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע.

2.          עניינו של כתב האישום בתמצית, בכך שביום 27/1/13 המשיב בצוותא חדא עם ארבעה אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, שדדו משאית כשאחד מהאחרים אוחז בידיו סכין שלופה, כאשר במהלך השוד חטפו המשיב והאחרים את שני המתלוננים שהיו במשאית באותה עת ליער, הורידו אותם מהרכב, ערכו חיפוש על גופם, קשרו את ידיהם מאחורי גבם באמצעות חבל והותירו אותם ביער כשידיהם כפותות, בעודם עוזבים את היער.

3.          לאחר שקבעתי בהחלטתי מיום 14/3/13, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לחובת המשיב, אם כי קיימת חולשה בראיות וכן קבעתי דבר קיומה של עילת מעצר, הורתי על עריכת תסקיר אשר יבחן אם ניתן לאיין את המסוכנות הקונקרטית כלפי המתלונן, באמצעות חלופת מעצר שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר.

4.          תסקיר שירות מבחן מיום 10/4/13:        
מהתסקיר עולה, כי המשיב בן 23, רווק, עתיד להינשא בחודש מאי, משפחת מוצאו מונה זוג הורים ושישה עשר ילדים. לדבריו לכל אחיו הבנים, למעט אחד, מעורבות פלילית בתחום הרכוש ובשל כך אינו בקשר עמם. עוד לדבריו סיים 12 שנות לימוד, במסגרת מכינה באוניברסיטת בן גוריון, נרשם ללימודי המשך אך לבסוף לא המשיך בלימודים באוניברסיטה. בחודש ספטמבר 2012 הפסיק לעבוד בעקבות תאונת עבודה.

             התרשמות השירות - שירות המבחן התרשם, כי המשיב שיתף אותם באופן מגמתי בתכנים מהתנהלותו, תוך אי דיוקים, הצגה עצמית מתפקדת, קושי לערוך בחינה פנימית ושלילת כל קושי בכל תחום. עוד התרשם השירות, כי הפסקת לימודיו ועבודתו הובילו לנסיגה תפקודית ויצירת קשרים חברתיים בלתי מקדמים תוך התרחקות מהוריו.

             רמת סיכון - השירות סבור, כי נוכח היות המשיב נעדר עבר פלילי ובשים לב לתפקודו התקין והנורמטיבי במסגרת החינוכית והתעסוקתית מחד, אל מול הקושי לבחון את התנהלותו תוך שימוש בטכניקות טשטוש ועמדות קורבניות מאידך, קיימת רמת סיכון בינונית להתנהלות פורעת חוק ונדרשת חלופת מעצר הכוללת גורמי פיקוח משמעותיים לצד איזוק אלקטרוני וריחוק גאוגרפי.

             החלופה המוצעת - החלופה שהוצעה ונבחנה הינה בדמות מעצר בית בבית הוריה של ארוסתו ובפיקוחם. מר עלי אלקתנאני, בן 52, עובד בחברת הובלות. גב' נגוא אלקתנאני, בת 43, עקרת בית. עוד הוצע כמפקח אחיה של ארוסתו, איוב אלקתנאני בן 25, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר במתחם עם הוריו ועובד עם אביו בחברת ההובלות. שירות המבחן התרשם מרצונם של המפקחים לסייע למשיב, וכי המפקחים אנשים חיוביים, רציניים ואחראיים.

             על אף ההתרשמות החיובית מהמפקחים המוצעים, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופה המוצעת לאור חומרת נסיבות מעצרו ומיקום החלופה ברהט - אזור מגוריו של המתלונן.

5.          בדיון שהתקיים בפניי ביום 17/4/13, הוצעה חלופת מעצר אחרת, בדמות מעצר בית בבאר שבע, בבית חוסיין אבו לטייף, אחיו של המשיב, בן 26, נשוי, אב לילדים, בעל עסק משפחתי - מסעדה ברהט, בפיקוחו ובפיקוח אביה של ארוסתו ואחיה.

6.          באת כוח המבקשת עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. נטען, כי נסיבות ביצוע העבירות לכאורה הן נסיבות חמורות. האירוע החל למעשה בפניותיו החוזרות ונשנות לכאורה של המשיב למתלונן - מורד, שישתף עמו פעולה בביצוע השוד, ומשסירב מורד, שדד לכאורה המשיב בצוותא חדא עם אחרים כשהם רעולי פנים את המשאית, בה נהג אותה העת מורד ואדם נוסף שהיה עמו במשאית, תוך שאחד האחרים משתמש בסכין שלופה במהלך השוד. נסיבות אלו מעידות על תעוזתו ומסוכנותו לציבור. בהמשך לכך המשיב והאחרים חוטפים לכאורה את מורד המתלונן השני, מכניסים אותם בכוח למכונית, מסיעים אותם ליער מבודד, כופתים אותם בידיהם ונוטשים אותם שם. מעשים אלו מעידים על מידת אכזריותו של המשיב. עוד הפנתה ב"כ המבקשת לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה, כי קיימת רמת סיכון בינונית להתנהלות פורעת חוק. לגישת ב"כ המבקשת, בשים לב לטיב ואופי המעשים המיוחסים למשיב וכן רמת המסוכנות הנשקפת ממנו כעולה מן התסקיר, מעידים, כי לא ניתן ליתן אמון במשיב ולא ניתן לאיין מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר.

7.          באת כוח המשיב מנגד עתרה לשחרר את המשיב לחלופת המעצר בבית אחיו בבאר שבע בפיקוחו ובפיקוח אביה של ארוסתו ואחיה. נטען, כי המשיב בחור צעיר, בן 23, נעדר עבר פלילי, זהו מעצרו הראשון, עובר למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. עוד נטען, כי בשים לב להחלטת בית המשפט, לפיה קיימת חולשה ראייתית, הדבר מצדיק, לגישת הסנגורית, בפני עצמו, שחרור לחלופת מעצר. עוד נטען, כי החלופה שהוצעה הינה חלופה ראויה שתוכל להשיג את תכלית המעצר, בשים לב, כי המדובר בחלופה מרוחקת מאזור מגוריו של המתלונן, בפיקוחם של שלושה מפקחים וערבים אחראיים ורציניים שהתגייסו לסייע למשיב. עוד הפנתה באת כוח המשיב להתרשמות החיובית של שירות המבחן מהערבים המוצעים. עוד נטען, כי מהותו של התסקיר אינו פוסל חלופת מעצר.

דיון והכרעה

8.         סע' 21 לחסד"פ קובע, כי אין להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים בעניינו, אלא מקום בו לא ניתן להשיג את מטרת המעצר על-ידי שחרור בערובה ובתנאי שחרור שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה: "חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" (בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן, בש"פ 7524/06  מרדכי נ' מ דינת ישראל).

9.          הלכה היא, כי מקום בו עוצמת הראיות נמוכה, תגדל הנכונות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר:

"ואכן, הפסיקה עמדה זה מכבר על הזיקה בין עוצמת הראיות לבין חלופת מעצר... קיימת "מקבילית כוחות" בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם. ככל שעוצמת הראיות קטנה יותר... אפילו בשלב הלכאורי, מעוררת ספקות וסתירות, כך תגדל הנכונות לשחרר לחלופת מעצר. ולהפך. עוד לקשר בין עוצמת הראיות לחלופת מעצר בהן שוחררו נאשמים לחלופת מעצר בגין בעיתיות בראיות לכאורה, ראו מאמרו של כבוד השופט מרדכי לוי - "משפטים" לד 549 (תשס"ה), וכן ראה בש"פ 5564/11, פלונית נ' מדינת ישראל של כבוד השופט עמית."

            ראה גם בבש"פ 8320/00:

"אכן  בידי המשיבה ראיות לכאורה נגד העורר, אך עוצמת ראיות אלה אינה מספיקה למעצר. הפועל היוצא מכך, הוא, כי יש להעדיף חלופת מעצר הולמת, אותה יש לבחון בכל מקרה כמצוות המחוקק. אחד השיקולים המנחים להורות על חלופת מעצר הוא העדר עוצמה מספקת בראיות לכאורה, כדי להצדיק מעצר בפועל, שאז ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

10.   עוד נקבע בפסיקה ששאלת מסוכנותו של המשיב תיבחן לאור נסיבותיו האישיות ונסיבות המקרה: "בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו".